הוכחת אבהות לא בהכרח באמצעות בדיקת אבהות
לאחרונה, ניתן פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א יפו (כבוד סגה"נ השופט נפתלי שילה) המכיר בזוג חד-מיני, שביצע הליך פונדקאות בארה"ב כאבות משותפים לילד.
בני הזוג סרבו לדרישת המדינה כמקובל במקרים אלה להוכיח קשר ביולוגי של מי מהם, באמצעות בדיקת רקמות, בטענה כי מדובר בדרישה מפלה של המדינה שמופנית רק לזוגות חד מיניים.
ביהמ"ש אמנם הבהיר כי "דרך המלך" להוכחת ההורות הביולוגית היא באמצעות בדיקה גנטית, אך ניתן להוכיח את האבהות גם בדרכים אחרות ואמנם אפשר לבני הזוג להוכיח את תביעתם באמצעות מסמכים, ראיות ומומחים, כפי שמקובל בכל תביעה אזרחית רגילה.
בימ"ש למשפחה ביסס את פסיקתו על סמך פסיקה ענפה.
עוד בתיק מעמד אישי 406/92 פלוני נ' אלמוני (ניתן ביום 8.12.92 מפי כב' השופט בזק) נקבע: "מידת ההוכחה הדרושה במשפטי אבהות היא זו הנהוגה במשפט אזרחי". פסק דין זה אושר ע"י בית המשפט העליון בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח (3) 8377.
פס"ד הנ"ל צוטט ע"י כב' השופט מרכוס בתמ"ש 19600/06 ל.נ. נ' ג.נ. (8.2.07) שקבע: "תביעת אבהות הינה הליך אזרחי, שבו מידת ההוכחה הדרושה היא מאזן ההסתברות, היינו, אין על התובע להוכיח תביעתו מעבר לספק סביר".
והדברים נקבעו אף: ע"א 275/61 פלוני נ' אלמונית פ"ד טז' 2300, תמ"ש 6381/03 מ.ג. נ' היועמ"ש (6.12.05), תמ"ש 13840/95פלונית נ' אלמוני (25.6.00), תמ"ש 21206-10-10 א.ל. נ' ר.ל (2.1.12), תמ"ש 17467-09-10 נ.ב. נ' א.ח (2.4.12) ותמ"ש 45596-06-11 ר.ח. נ' ר.כ (19.6.166).
אמנם, הראייה החזקה והטובה ביותר היא בדיקת רקמות, והיא "מלכת הראיות" לבירור שאלה זו. ברם, שיטת המשפט בישראל, לא מחיבת את הבאת הראיה הטובה ביותר שניתן להשיג. כפי שנקבע בע"פ 9909/04 נעים נסראלדין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.6.066):
"שיטת המשפט שלנו אינה דורשת את הראיה המכסימלית, אלא את הרמת נטל השכנוע. .. הדין הוא שדי בראיה " מספקת" ואין כלל המחייב את התביעה להציג את הראיה "המכסימלית" שניתן להשיג".
בימ"ש למשפחה מרחיב את היריעה וקובע כי אף במקרים בהם לא הובאה ראיה משמעותית כגון טביעת אצבע, המהווה ראיה מקסימלית וחותכת בדומה לראיה המבוססת על ד.נ.א. ואפילו שמדובר היה בהליך פלילי, נקבע כי ניתן להרשיע על סמך ראיות אחרות שאינן הכי טובות. הדברים כמובן קל וחומר, בהליך אזרחי כגון הצהרת אבהות. כפי שנפסק בע"פ 4384/93 אילן מליקר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.4.944):
" ולא למיותר יהיה להזכיר כי הטענה החוזרת ונשנית בהקשר זה, כי על התביעה להוכיח את המוטל עליה באמצעות ה"ראיה המכסימלית", לאמור: באמצעות הראיה הטובה ביותר שניתן להשיגה, באופן שראיה ב"רמה נמוכה" הימנה לא תספק – הינה נטולת בסיס. על התביעה להוכיח את המוטל עליה ב"ראיה מספקת" ואין נפקא מינה אם היה לאל ידה להשיג "טובה" הימנה".
כפי שנקבע גם בע"פ 804/95 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 200 (1995):
"השאלה איננה אם ניתן היה להשיג ראיה טובה נוספת, אלא אם הראיות שבאו לפני בית המשפט מספיקות לביסוס ההרשעה; שהרי הדין הוא שדי בראיה "מספקת", ואין כלל המחייב את התביעה להציג את הראיה "המקסימלית" שניתן להשיג".
סיכומם של דברים, במסגרת תביעת אבהות תידרש בדיקת רקמות (בדיקה גנטית) להוכחת האבהות, סירוב של אחד הצדדים לביצוע הבדיקה תהיה לה משמעות מבחינת ביהמ"ש אולם אם תהיה לו הצדקה לסירוב לבצע בדיקה, יתכן שביהמ"ש, יאפשר הוכחת בעלות בדרך חילופית.
נכתב ע"י: ד"ר רונן דליהו, עו"ד מומחה לדיני משפחה וירושה
